מסתכלים לילדים בעיניים במקום על הבטן

התוכנית החזירה את השפיות לחיינו

כשהצטרפתי לתוכנית הייתי במועקה גדולה. כל מחשבותיי היו מסביב להשמנה של בתי. האווירה בבית הייתה קשה, ילדה שרצתה לאכול הכל, סביבה שופטת... התכנית החזירה את השפיות. חזרתי לראות את הילדה שמאחורי הבטן, להפסיק לבקר, להכיל ולקבל אותה. ההשמנה היא הרבה יותר מסובכת ממה שחשבתי — רק במחשבה עמוקה, בהסתכלות פנימה, מצאנו תשובות.

אלומת פנס בתוך ים הערפל

התכנית הזו עבורי היא אלומת פנס שמכוונת אותי למקומות הכי מדויקים למשפחה שלי, בתוך ים ערפל של שיטות ועודף מידע. ורד בנתה תכנית שגדולתה בכך שהיא מתאימה עצמה לכל משפחה כמו כפפה ליד. ברגע שהתמסרנו לתהליך — דברים השתנו. כבוגרת התכנית אני מלאת תודה. אני רואה חברות שלא הצטרפו ממשיכות להתמודד, ומודה שעצרתי את הסחרור.

השינוי הכי גדול — הפסקתי להיות שוטר

השינוי הכי גדול היה שהפסקתי להיות שוטר. האווירה בבית נרגעה כבמטה קסם. אז שמתי לב שהוא הפסיק להסתיר ממני אוכל ולהתבונן בי בחצי עין, כאילו הוא מחכה לאישור או לנזיפה...

ורד ממש חיה בתוך הבית שלנו

התלבטתי איך תהליך מוקלט יכול לתת לנו את המענה שאנחנו מחפשים, אבל מהר מאוד הרגשנו (גם אני וגם בעלי) שורד ממש חיה בתוך הבית שלנו, ויודעת לתת מענה מדויק — ממש כאילו פגשה אותנו.

הבנתי שאני בסדר

התהליך מאוד עזר לי להבין שאני בסדר. שצריך להתעלם מרעשי הרקע של הסביבה ולא להתייחס. והכי עזר לי ליישר קו עם בעלי שיבין שאנחנו פועלים בסדר גמור ורק צריכים קצת תיקונים — לזרום, ולא לעשות מזה אישיו, כדי לא לגרום לילדה נזק בעתיד.

יש לנו בסיס טוב — וצריך לחזק אותו

למדתי הרבה על הבית שלי, למדתי שבסה"כ יש בסיס טוב שצריך לשמור ולחזק. למדתי לא לקחת קשה "נפילות" ויציאות משגרה כי תמיד אפשר לחזור לגבולות. היה חשוב לי לחדד איפה יש שליטה ואיפה אין, לחזק את היחס לסביבה, ואיך לעזור לילדים להתמודד עם אמירות והקנטות על המראה שלהם.

תהליך אמיתי — ואז המהפך

זה לא כמו דיאטנית רגילה שאומרת לחלק את הצלחת לשליש ירקות, שליש חלבונים ושליש פחמימות 🤣 יש כאן הרבה ערך מוסף מעבר לזה — תהליך אמיתי, הסברים מהשורש ועבודה עצמית גדולה. ואז בא המהפך, וב״ה גם ההצלחה בירידה ובשמירה על משקל היעד. ורד יקרה, תודה על שהראית לי זוויות ראייה שונות על כל נושא האוכל מכל כיוון אפשרי.

שיחררתי את החבל — וכולנו ירדנו במשקל

עדיין לא קונה כמעט ממתקים (בטח לא הביתה!) אבל בחוץ משחררת. לא נותנת לה להרגיש שאני סופרת כל גרגיר סוכר. אפילו בדברים אחרים שלא קשורים לאוכל — שיחררתי לה את החבל. כשדיברנו על היחס לאוכל, לשליטה ולשחרור — זה מאוד עזר לי. הבנתי למה למרות כל המאמץ, תמיד יש לה את הדחף לחפש אוכל. התהליך קידם אותנו בכמה צעדים, ואפילו אני ירדתי במשקל. תודה ושמחה שהשתתפתי!